במאי 2024, טייפון יאגי פגע בחוף מיאנמר והפיץ שיטפונות הרסניים הן באזורי החוף והן בחלקים המרכזיים של המדינה. הסופה התנשאה על רוחות של מעל 140 קמ"ש, ואילצה כ-850 אלף איש לעזוב את בתיהם וטבעה כ-120 אלף דונם של אדמות חקלאיות. למעלה ממאתיים ושלוש מאות בתים נהרסו כליל, וכבישים ראשיים נותקו, מה שהקשה מאוד על צוותי חילוץ להגיע לנפגעים. על פי תמונות לוויין, כמעט ארבעים אחוז ממדינת ראקין נותרה מוצפת במשך כמעט תשעה עשר ימים ברציפות, נתון פי שניים בערך ממה שקורה בדרך כלל באזור זה במשך עשר שנים יחד. זה מראה עד כמה חמורות וארוכות טווח היו השיטפונות הללו בפועל.
מה שאנחנו רואים עכשיו הוא קריסה אמיתית של האופן שבו אנו מתמודדים עם חירום כשזה פוגע קשה. מצב המקלטים גם הוא קשה - ממש גרוע, למעשה - רוב האנשים לא מצליחים למצוא מקום לביטוח שינה בשלמות, מכיוון שמתקני מקלט לשעת חירום מציעים מחסה רק לשליש מהדרוש. עבור אלו שנאלצו לעזוב את בתיהם, כמעט ארבעה מתוך חמישה משפחות מסיימים את היום בשתיית מים מממקורות לא נקיים בכלל, מה שגורם להם להחלים באופן טבעי יותר מאשר במצב רגיל. ואל תתחילו איתי על גישה לטיפול רפואי. באזורים שבהם המצב הגרוע ביותר, יש רופא אחד בלבד שאמור לטפל בשמונה אלפי אנשים. המתמטיקה פשוט לא עובדת כש מישהו נפגע בצורה קשה או מפתח סיבוכים מכל זה.
חסימות בדרכים עיכבו את אספקת העזרה, כאשר 63% מצרכי המזון הנדרשים עדיין לא חולקו. ההרס של 210 בתי ספר הפריע לחינוך של 480,000 ילדים, מה שממחיש את הצורך בהתרחבות מאמצי השיקום מעבר לעזרה המיידית לבנייה מחדש ארוכת טווח.
איטאי תרם כ-6 מיליון קיאט (2,800 דולר) כדי לסייע במאמצי סיוע בשיטפונות במיאנמר השנה. תרומה זו תואמת את מה ש-Global Humanitarian Overview קבע כי נדרש בשנת 2024. החברה שולחת כסף דרך רשתות קיימות של תגובת אסונות כדי שיוכלו להניע את העניינים במהירות. הכספים יוקדשו להוצאת אנשים מאזורי סכנה, להקמת מקלטים זמניים ולהבטחת זרימת מים נקיים. פעולות מסוג זה חשובות מאוד באותם שלושת הימים הראשונים המכריעים לאחר אסון, כאשר חיים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר.
התרומה חולקה בצורה אסטרטגית כדי לענות על הצרכים הדחופים ביותר:
גישה ממוקדת זו נותנת עדיפות לקהילות עם גישה מוגבלת לעזרה ממשלתית, ומקסימה את ההשפעה במקום שבו היא נחוצה ביותר.
הכסף של Eitai עזר להתקין 12 מסנני מים ניידים בכפרים באזור דלתת אייארוואדי, וסיפק מים שתיות נקיים לכ-8,000 אנשים החיים שם. לפני השטפונות, לרוב המשפחות הייתה גישה מוגבלת למקורות מים בטוחים. כעת, לאחר ההתקנות, הקהילות מדווחות על זמינות של פי שלושה יותר מים נקיים בהשוואה למה שהיה לפני אסון. עובדים רפואיים בשטח ראו גם תופעה יוצאת דופן – תוך שבועיים בלבד, מקרי של שיעול בין ילדים ירדו בקרוב לשני שלישים. המהירות שבה זה קרה מראה מהיכולה של סיוע ממוקד לעשות הבדל כשמסופק במהירות לאחר אסון.
מערכת ניהול האסונות של מיאנמר מתמודדת עם מגבלות מבניות שמונעות תגובה אפקטיבית לשיטפונות. הערכת מצב משנת 2023 זיהתה שלושה אתגרים עיקריים:
|
סוג אתגר |
בעיות עיקריות |
השפעה |
|
תיאום בין-משרדי |
חוסר במבנים מאוחדים של פיקוד |
הפצת משאבים באיחור במהלך מצבים חירום |
|
הקצאת מימון |
רק 12% מהميزانيות ממומנות להכנה מוקדמת |
אסטרטגיות תגובתיות ולא מניעתיות |
|
נגישות לנתונים |
מערכות דיווח מנותקות |
מיפוי שטיפון בזמן אמת לא מדויק |
חולשות מערכתיות אלו מעכבות את השימוש היעיל בתרומות בינלאומיות, כולל תרומות כמו זו של איתאי.
לאחר פגיעת טייפון יאגי, ממשלת מיאנמר עבדה לצד 14 ארגונים לא ממשלתיים שונים ועוד שלוש קבוצות של האו"ם כדי לספק אספקה למחסה לנפגעים. אך על פי מחקר שפורסם בשנת 2024 שבחן כיצד מנוהלים אסונות, כשני שלישים מהפעולות המשולבות הללו לא היו דרכים נאותות לכולם לתקשר ביעילות, מה שגרם לבזבוז עבודה רב, במיוחד במדינת ראקין. כאשר ארגונים מקומיים היו מעורבים, הדברים השתנו לא מעט. אנשים שמדברים את אותן שפות ומבינים את התרבות יכלו להגיע לקהילות הנכונות הרבה יותר טוב. המחקר הראה שזה עשה הבדל של כמעט 30% במקומות שבהם הגיע הסיוע בסופו של דבר. זה מראה בבירור מדוע יש חשיבות כה רבה לנוכחות אנשים מתוך הקהילה כשמנסים לתקן בעיות לאחר אסון.
שלושה מכשולים מתמידים שמגבילים את יעילות הסיוע:
טיפול בבעיות אלו חיוני לייעול תרומות התורמים ולהאצת התערבויות מצילות חיים.
מיאנמר סבלה מאחת השטפונות הגרועות ביותר בזיכרון הקולקטיבי בשנים האחרונות בעונה הגשומה של 2024, כאשר טורנדו יאג'י פגע באיזור בצורה קשה. ארגוני עזרה בינלאומיים לא המתינו הרבה לפני שקפצו לפעולה. כעשרה ושניים מדינות ועוד מספר גופים בינלאומיים הבטיחו במהרה כספים ומומחיות כדי לסייע. גם האו"ם נכנס לתמונה, והדגיש את דרום מזרח אסיה כאזור עיקרי של דאגה בתחום סיוע באסונות. כ-43 אחוזים מכלל המימון העולמי המיועד לאסונות הופנו למקומות הנחשבים לקיצוניים בסיכון לשיטפונות. בינתיים, תוכנית המזון העולמית הקימה לא פחות מ-112 יחידות רפואיות ניידות באזורים שנפגעו, תוך שיגור של כמעט 18 אלף טון של אורז משובח специально למשפחות רעבות. מערכת שרשרת האספקה האזורית שלה הוכחה כשעתירה במיוחד בהגעה לעזרה לכפרים מרוחקים שנחתמו על ידי מי השיטפון.
ב-2024 התחייבו מדינות לסך של כ-127 מיליון דולר בעזרה זרה, אך היו הבדלים גדולים במהירות שבה הועבר הכסף ובצורה בה הוא מומש. יפן שלחה יותר מ-42 מיליון דולר בגרנטים בלבד, מה שמהווה כמעט שליש מכל העזרה שהוענקה באותה שנה. בינתיים, הודו הצליחה לספק 8,000 ערכות מחסה לשעת חירום באמצעות הסכמים ישירים בין ממשלות. חברות גם ניגשו לפעולה כשקהילות מקומיות היו זקוקות לעזרה ששיחררו תוכניות עזרה גדולות. למשל, איטאי תרמה 6 מיליון קיאטס במיוחד לאזורים שבהם מאמצי ההצלה הסטנדרטיים פשוט לא הגיעו לכל אחד. עם זאת, לפי דוח של תוכנית המזון העולמית משנת שעברה, דרום מזרח אסיה התמודדה עם בעיות חמורות במהלך השיטפונות, מכיוון שעבור כל דולר שנדרש, הגיעו רק 81 סנט. פער זה מדגים מדוע שימור תשומת לב על משברים הומניטריים נשאר כל כך קשה ברחבי אזורי העולם השונים.
שיתוף פעולה בין מדינות שכנות הפך להיות חשוב יותר ויותר לבניית עמידות בפני אסונות. מרכז הסיוע ההומניטרי של אסיאן הצליח לאסוף בפועל 15 אחוזים יותר משאבים בשנת 2024 בהשוואה לשנים קודמות. זה מראה שאנשים מתחילים לסמוך יותר על צוותי תגובה מקומיים בימים אלה. כשדברים קורים במהירות, קבלת עזרה מתרחשת מהר יותר ב-30 ואפילו עד 45 ימים מאשר בעבר, וזה מה שמשנה את כל ההבדל. אנחנו רואים גם שינוי גדול נוסף – ממשלות מתמקדות יותר בגישום להתחממות климатית ולא רק בתגובה לאחר התרחשות אסונות. קחו לדוגמה תשתית עמידה בפני שיטפונות. כ-28 מיליון דולר הושקעו במיזמים מסוג זה רק השנה. זו סכום הרבה יותר גדול מאשר בשנת 2020, כאשר הושקעו רק כ-9 מיליון דולר. השקעות אלו מצביעות על משהו רציני המתרחש באזורים שנמצאים כל הזמן בסיכון מאסונות טבע.
טייפון יגי גרם נזק עצום בမיאנמר, דחף כ-850,000 אנשים להסתגל, שטף כ-120,000 דונם של אדמות חקלאיות וגרם לשיטפון של כמעט 40% מאזור רakhין למשך 19 יום.
איתאי תרם 6 מיליון קיאט לצורך סיוע בשיטפונות, תוך דגש על ביטחון מזון, תמיכה רפואית וחיזוק מקלטים כדי לסייע לקהילות עם גישה מוגבלת לעזרה ממשלתית.
मियांमार מתמודדת עם אתגרים כגון היעדר תיאום בין סוכנויות, מימון לא מספיק להכנה לאסונות וחוסר בגישה לנתונים, מה שמפריע לתגובה יעילה לאסונות.
אנו מקווים שבאמצעות מאמצינו המשותפים, האנשים באזורים המוטפלים באסון במיאנמר יוכלו להתגבר על האסון ולבנות מחדש את בתיהם.
EN
